כבר יושבת עם עיפרון, הדף מונח מולה, מחכה רק שתיגע בו. תשרטט
את הקו הנואש הזה שיחבר בין שני הקצוות הרחוקים. מעגל באמצע,
ממש במרכז הדף, כך שייראה שולט בו. הדף מונח ומחכה, אבל היא לא
זזה ממקומה. עדיין יושבת עם העיפרון ובוהה בריקנות הלבנה שלו.
כל כך הרבה קווים, ישרים, עגולים, והם עדיין לא מתחברים. מעגל
באמצע, ממש במרכז הדף, כך שיראה כמה בודד הוא. קרניים קטנות
חודרות את המעגל. ננעצות בשולי הדף, מכסות את כולו. קרניים
ארוכות הופכות את הדף שחור. המעגל, מרכזו של הדף, מוקף כולו
קרניים ארוכות עד שהפך הדף שחור. מתמלא הוא צבע, וכעת נעלם.
הדף מונח מולה לבן מתמיד, נראה בבירור הצבע השחור, הנספג
ומתפשט כדמעה על האדמה. מרימה את ידה ומשרטטת קו, המחבר בין
שני הקצוות הרחוקים ביותר, ומעגל באמצע, ממש במרכז הדף, חצוי
לשניים.