יש הרבה דגים בים...
קלישאה ידועה, שמעתי אותה כבר כשהייתי בגן - כשלא העזנו לדבר
עם הבנים, ובטח שלא לגעת - איזו שאלה?!
הכל היה טאבו.

יש הרבה דגים בים...
קלישאה שלא יורדת מהכותרות.
אבל הים הוא גדול, ובכלל באיזה ים מדובר?
ומה עם כל הביוב שזורם לשם? והנפט והדלק שמדי פעם נשפכים?
וכל האנשים שדווקא שם נזכרים שהם צריכים להשתין?

יש הרבה דגים בים...
קלישאה של נימוס, שמזכירה לי דודות וצביטות לחיים.
כמו הדג הן הולכות בסוף, אבל הכאב של אותה צביטה בלחי נשאר...

לא רוצה דגיגון, חלש ונרדף כל חייו...
גם לא רוצה דג חתול, אגואיסט ומפונק...
ולא רוצה דג נחש, מספיק לי מהארס האנושי.
אבל גם דג נוי אינו לטעמי, מגונדר ויפה נפש...
גם לא כריש, להיסחף למלתעותיו...
ולא רוצה דג פטיש, להיות כל הזמן בין הסדן והמייצרים...
ובטח שלא דג חרב, חסרות כאן מלחמות?!

ואם כבר שאלתם, גם לא רוצה דג זהב, לא תודה.
גם אצלו תתפלאו, לא הכל מושלם...

האומנם יש הרבה דגים בים?
נראה לי שאת רובם כבר בישלנו בסיר -
זה עם או בלי המכסה, מה זה משנה.

יש הרבה דגים בים...
קלישאה ידועה.
מאוסה!