New Stage - Go To Main Page

שיר יובל
/
ניר וורדית

זרעים של עשב, דרדר, שתיל-פרח ועץ
נתכרבלו אל תוך קרקע.
ואנו שאפנו אוויר עם זרעי מלחמה
ונשפנו זרעי אהבה ושנאה.

היכן יינבטו זרעים של אהבה?

צפינו בניר
חתיך, ראשו מתולתל
חזר משדות-קרב, שלם רק גופו.
בדמי לילה ריחף פתח-בית
לטעם אישה ייצמא, ייסתער על ורדית
ילדה קטנה ותמה
יפשק שיפתותיו ויישק לכפות רגליה.

היכן יינבטו זרעים של שנאה?

בחלון נשקפה מיוסרת ורדית
קפואה, פצועה ומוכה
במצוקתה היא חובקת שלושה פעוטות
ובאוויר האימה.
וניר?
שחוח, שמן ומקריח
עובר-אורח בבית, בצרורות נימלט.

וזרעי מילחמה?
בכולנו
רחמנא ליצלן.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/2/06 16:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שיר יובל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה