משקה היוגורט עוד מונח על המדף. ממש לא ידעתי איך לאכול את זה.
פשוט הלכת והשארת את זה על המדף. אז התיישבתי על השרפרף הנמוך,
מתעלם מהכאב בברכיים, הקור המקפיא מהרצפה דקר לי את הרגליים כל
כך עד שכמעט עפתי אחורה על השולחן הקטן במטבח וחטפתי כזאת מכה
בראש. אבל נשארתי יושב על השרפרף. הנחתי את הסנטר על כפות
הידיים, המרפקים מכופפים באוויר בתנוחה חושבת כזאת, ועשיתי
פרצוף רציני. התלבטתי מה לעשות איתו מסכן, השאירו אותו ככה בלי
לסיים, אפילו לזבל לא טרחו לזרוק אותו, לזבל מתחת לכיור. השאלה
הגדולה הייתה אם הוא כבר מלא עובש בפנים או שאולי עוד נותרו בו
כמה שלוקים טריים - "איכס מגעיל" את מהדהדת לי בראש - אני עושה
פרצוף נגעל ומחקה אותך. נראה לי שאפילו משקה היוגורט נעלב. ואז
אני מתחיל לתכנן תוכנית, קרני לייזר מתרוצצות במטבח, מהדלת
לכיור לחלון הקטן, בחזרה למשקוף לארון הגבוה - "אולי אתה
תגיע?" זמזמת לי בתמימות כל יום, כאילו יכול להיות שאתמול
הגעתי לשם והיום לא, מה, אני מתנמך?!
ומהארון הכי גבוה ישירות למקרר, משם לשפיץ של השולחן, קדימה
לתקרה וישירות בלי כל עיכוב נוסף למשקה היוגורט. יש! קפצתי
מהשרפרף שנזרק אחורה וחבט לי בעקב (שיט!) וגרם לי לעקם את כל
הרגל ולנחות על הרצפה בתנוחה הכל-כך הכי לא אצילית שאי פעם
הייתי יכול לתאר לך, אם היית מבקשת ממני כמובן. במקום זאת "מה
אתה צורח?" את מהדהדת לי בראש, ובכל זאת אני מקשיב בסיפוק
לתיפופי רגלייך המהירים רצים לכיוון הצרחה וכשאת מגיעה - לובשת
פרצוף מודאג אך משועשע - נורא בא לי לצחוק איתך (אפילו שנראה
לי ששברתי משהו...) אבל אני יודע שהפרעתי לך ועכשיו, הנה את
כבר לובשת את הפרצוף הכועס. משקה היוגורט שעכשיו קרן הלייזר
פוגעת בו בדיוק עוד עומד שם, אני ממש יכול לדמיין איך החיידקים
מתרבים שם בפנים, ועושים חיים ואומרים "יאללה עד שזה יעשה כאן
איזה משהו כבר כל היוגורט יהיה עובש!" וזה דווקא נורא מצחיק
אותי לחשוב על כל היצורים המזעריים האלה מדברים בקול מוזר
וצוחקים על האיטיות שלי. אני חושב שאם הייתי מוצא משקה יוגורט
אחר שעוד לא פתחת, או אולי מברשת שיניים, או גרב, כבר מזמן
הייתי זורק את היוגורט הישן לפח, אבל חיפשתי ולא מצאתי כלום.
סידרתי את השרפרף במקומו, שפשפתי קצת את העקב שבינתיים הפך
לכחול והתיישבתי להמשיך לבהות בבקבוק. קרני הלייזר מהתוכנית
ממקודם כבר התפוגגו אבל גם ככה זה היה חסר תועלת. אני חושב
שאשאר לי עוד קצת כך לבד ואתלבט לגבי משקה היוגורט שהשארת,
אולי - ואני יודע שאי אפשר להבטיח - אולי השארת אותו כאן כדי
שיהיה לך תירוץ טוב כשתחזרי, ולא יהיה לך נעים להגיד שבעצם
חזרת בגללי.