זה השקט הזה שנותן בי אותותיו
זה הפחד מלהישאר לבדי
זו הקנאה שעושה לי לכעוס
זה הרגש שזועק ומתפרץ החוצה

זו העצבות שמקניטה אותי
זה הכאב שלא מניח לי
זו הבדידות שמטרידה אותי
זה הבכי שלא מוכן לשמוע די

זה הלבד
ועכשיו הוא נחת אצלי
זה הלבד
שהרג את חבריי הטובים
זה הלבד
ואני פוחדת
להישאר איתו לבד
ואני מתגעגעת לביחד
שהפך ללבד

הלחשים שנשמעים בשעת לילה
הפחדים והאימה
הכאב והשנאה
והלבד
זהו הלבד

כולנו לבד
גם אם אנחנו ביחד
אנחנו לבד
גם אם נדמה לנו
שהאושר הוא הדבר האמיתי
וגם אם נדמה
שהיינו כחולמים
והיה לנו נוח לחלום
אנחנו לבד
והלבד הזה -
עוד יהרוג את כולנו

בדידות שאין לה קץ
בתוך ים שאין לו סוף
לבד,
וכולנו לבד...

הלבד הזה... אוף איתו...