)האסון)
כ-5 דקות מאוחר יותר הורה גנרל עבד אל-מרואן לשלושה קצינים
איראניים, להתחיל להפעיל את הניסוי. הניסוי כלל פיצוח של משהו
שהוא לא קלט את השם שלו, ביחד עם עוד משהו עם שם דומה, ונועד
להראות לעולם שאיראן הינה מעצמה גרעינית.
הקצינים מיהרו לציית. הם ידעו שאם הניסוי יכשל, גנרל אל-מרואן
לא ידע מי בדיוק ברשימת האשמים. אבל הוא כן ידע בדיוק מפליא מי
נמצא ברשימה אחרת - רשימת "הלא אשמים בכלל". וזאת תהיה רשימה
קצרה ביותר ... בטח יהיה בה רק את גנרל אל-מרואן.
בשעה 14:53 לחץ גנרל אל-מרואן על הכפתור האדום, והניסוי הצליח.
הצליח הרבה מעבר למצופה. בעצם, אפשר להגיד שהניסוי הצליח כל כך
- שהוא נכשל.
הכול נהיה שוב שחור. ביל חשב שאם זה התקף לב שני, אז טוב שהוא
בבית החולים. מצד שני, הפעם זה היה שונה - קודם כול זה לא כאב,
וחוץ מזה הוא ראה נקודה קטנה של אור בוהק רחוק למעלה. האור החל
לנוע לעברו. ואז האור נתקע. האור שוב נע לעברו, ושוב נתקע. זה
כמו חיבור אינטרנט מחורבן במיוחד, חשב לעצמו, וכשהאור נתקע פעם
נוספת ביל תומפסון התחיל ללכת לעברו. מה עוד היה לו לעשות?
כשהגיע לאור הלבן, הקיף אותו האור, וביל מצמץ ומצא את עצמו
בתוך אולם ענק, עומד בתור מאחורי הרבה מאוד אנשים. הוא הסתכל
אחורנית ונרגע קצת כשראה שמצטרפים אחריו עוד אנשים. אף פעם לא
כדאי להיות אחרון בתור, חשב, אבל גם איפה שהוא נמצא זה לא
בסדר, מה לעזאזל הם חושבים לעצמם, אם אני אמצא את מי שאחראי על
המקום הזה אני אצעק עד שהוא יצטער שהוא בכלל...
ביל יצא מהתור והתחיל ללכת קדימה, הוא עבר על פני אנשים מכל
הסוגים, חלקם לבושים וחלקם לא, אסיתיים ואירופאים, הוא כמעט
היה בטוח שראה אפילו כמה יהודים.
בסוף התור היתה שורה של שולחנות וליד כל אחד מהם ישב בחור או
בחורה צעירים, לבושים בלבן, מול מסך מחשב. הוא הסתכל על התור,
וראה קבוצה של אסקימואים, עומדים ליד אחד מהם שהחזיק חכה עם דג
גדול. הוא לא הבין מה הם אומרים, אבל חלקם עשו סימנים עם
הידיים בגדלים שונים שנועדו להראות שפעם הם תפסו משהו הרבה
יותר גדול. כמעט תפסו, בכל אופן.
ביל נדחף לפני הראשון, והתעלם מניסיונותיו לפנות אליו.
כשהתפנה המלאך הראשון, התיישב מולו, הסתכל על תווית השם שהיתה
מונחת על השולחן ובה נאמר 'המלאך מדרג 7, נתנאליהו בן נתן',
הציץ אחורנית אל התור ולפני שהבחור הצעיר הספיק לפתוח את פיו
שאל אותו "נתנאליהו- מה קרה? למה יש פה כל כך הרבה אנשים?"
המלאך ענה לאט "אנחנו לא יודעים, אולי היה איזה אסון, כרגע
מדברים על מטאור גדול, יש פה די הרבה בלגאן..." ואז התעשת,
הסתכל על המסך שהיה מופנה אליו, ואמר "מר ויליאם תומפסון -
כתוב לי פה שאתה אוונגליסט?"
ביל לא היה בטוח מה זה בדיוק אומר להיות אוונגליסט ומכיוון
שהבין שהולכים להחליט על משהוא ושזה הולך לקרות מהר, הוא שאל
"מה יש לך להציע בשבילי?"
"אנחנו לא רוצים אותך", ענה המלאך בפשטות, כאילו זה לא אישי,
"ואם אלה שלמטה לא ירצו אותך אתה יכול לקבל כבר עכשיו כרטיס
חזרה מידי, בהפחתה קארמטית, כמו כולם כמובן".
"מה זאת אומרת הפחתה קארמטית?" שאל ביל מתוך ניסיון ארוך עם
אותיות קטנות.
המלאך הסתכל עליו - החווה לעבר התור ואמר "יש הרבה אנשים
אחריך, ככה שאם אתה מעדיף לחכות עד שיתפנה משהו אחר, זה יכול
לקחת הרבה זמן, אבל זאת הבחירה שלך".
ביל הסתכל אחורנית, חיכה קצת שגם המלאך יסתכל איתו, ואז בתנועה
חלקה סובב את מסך המחשב לכיוון שלו. הוא לא הבין את הכתב, אבל
הוא זיהה את התמונה שלו על המסך, וגם את התמונה שהופיעה ליד
התמונה שלו.
"אני לא הולך להיות ג'וק !!!" הוא צעק בכל כוחו. המלאך המופתע
ניסה ללחוש "תהיה בשקט, הם לא יודעים...זה כל מה שיש כרגע...".
ביל היסס עד ששמע את המלאך אומר "אין מה לעשות, כולם צריכים
לעבור את זה..."
-"אני דורש לדבר עם מישהו מעליך". המשפט הזה תמיד היה הימור,
הוא ידע. זה שמעל תמיד יוכל לעשות משהו שהקודם לא יכל, אחרת
איזה סיבה יש לו להיות למעלה? אבל הוא גם תמיד - אבל תמיד -
יהיה פחות נחמד.
חמש דקות אחר כך הוכנס ביל למשרדו של 'המלאך מדרג 6,
נחמנאליהו'. נחמנאליהו היה מלאך טיפה מקריח, ואיכשהו ביל ידע
שמאחורי המכתבה הוא נועל נעליים עם עקבים גבוהים. הוא נראה
עצבני מאוד.
- "מה אתה רוצה?" הוא שאל לפני שביל הספיק לדבר. נתנאליהו
הספיק לגמגם שביל עמד לגלות לכולם, והמלאך הבכיר הסתכל על
נתנאליהו במבט אחד, והוא השתתק.
ביל הסתכל עליו, והאינסטינקט הפנימי אמר לו שזה 'אחראי
המשמרת'. התפקיד שלו היה לארגן את סידור העבודה של שאר
המלאכים, להיראות בעל סמכות כאשר מישהו מבקש לדבר עם הבוס, אבל
שהוא לא יכול לאשר שום דבר באמת. "אני בקשתי לדבר עם מלאך מדרג
5" אמר בניסיון לקלוע לדרגות הנהוגות שם - זה היה הימור אפילו
יותר גדול. אחראי המשמרת אף פעם לא אהב שעוקפים אותו, אבל בדרך
כלל חוץ מלהתעצבן מאוד ולנסות לעכב הוא לא היה יכול לעשות
הרבה.
נחמנאליהו ענה מהר "זה לא אפשרי". אולי מהר מדי, כי מיד אחר כך
הוסיף "יש פה יותר מדי בלגאן ולא יהיה לו זמן אליך" ואז ניסה
לשנות את הגישה, "זה גם לא כדאי לך, הוא יתעצבן סתם ואתה לא
רוצה לעצבן אותו... למה שלא תקבל את ההפחתה הקארמטית כמו כולם,
תוך כמה זמן האבולוציה תתחדש ואתה תמצא את עצמך עושה - מה
בדיוק עשית לפני...?"
ביל שידע לזהות סוגיות בעייתיות ענה "אני דורש לראות אותו".
נחמנאליהו ענה לאט, "אני לא בטוח שהוא נגיש כרגע... אני אלך
לבדוק" וקם מכיסאו. ביל נצמד אליו והלך אחריו. אם נחמנאליהו
יכנס לפניו למשרדו של המלאך הבכיר, עד שזה יראה אותו סוף סוף,
המונולוג כבר יהיה מוכן וביל ימצא את עצמו בתור ג'וק לכמה
מיליוני שנים.
נתנאליהו עקף את המזכירות המופתעות למראה החבורה, דפק על הדלת
שהובילה למשרדו של 'המלאך מדרג 5, ירחמיאליהו' ולא נענה.
הם המתינו בקוצר רוח עד שלבסוף נדחף ביל, פתח את הדלת וסגר
אותה מהר מאחוריו כשהוא משאיר את נתנאליהו ונחמנאליהו בחוץ.
כשהסתובב מצא עצמו מול מכתבה שהיתה כמעט גדולה כמו זאת שהיתה
במשרד הישן שלו. על הקירות היו תלויות תמונות של ירחמיאליהו
לוחץ ידיים לכל מני מלאכים, לבושי לבן, וגם לכמה שדים לבושי
אדום.
ביל מצא את ירחמיאליהו, יושב על השטיח ליד השולחן, מחבק את
ברכיו וממלמל לעצמו, "זה לא ייתכן..." שוב ושוב. מה שקרה אחר
כך יראה לביל בעוד זמן רב כמעשה של פזיזות מטופשת - מסוג
המעשים שרק אחרי שהם מצליחים אתה מבין שאם היית מפשל אתה אפילו
לא היית יודע את זה. זה אם היה לך המזל להיות ג'וק. אם לא,
היה לך המון המון זמן למטה להבין כמה טעית.
ביל ניגש למלאך וסטר בחזקה על פניו בלי לומר מילה ואז תפס את
כתפיו ואמר בקול הכי ברור שיכל: "ירחמיאליהו ! תסתכל על עצמך,
אתה מלאך מדרג 5, תתפוס את עצמך בידיים בן אדם!"
זה לא ממש התאים, הוא ידע, אבל זה מה שיצא. ירחמיאליהו הסתכל
עליו מופתע, קם והתיישב על כיסא המנהלים שלו. לבסוף הוא הוציא
מהמגירה שלידו בקבוק שקוף עם נוזל בהיר ולקח לגימה גדולה. לאחר
כמה זמן הוא מלמל - "בפעם האחרונה שקרה דבר כזה הם היו רק
דינוזאורים, לא היינו צריכים לארגן כלום, הם אפילו לא התנגדו
להיות ג'וקים. עכשיו יש יותר מ- שישה מיליארד אנשים והם כולם
רוצים להיות למעלה, ואלה שלמטה דורשים את האחוז הקבוע... וזה
מגיע להם".
ביל ניסה להיות פרגמאטי ושאל "מה צריך לארגן בינתיים?"
"הכול! עד שנסדר את הבלגאן ייקח שנים, ובינתיים משהו צריך
לארגן אותם... אפילו מגבות אין להם".
ביל הבין שירחמיאליהו הולך ומתעשת, ועוד כמה זמן הוא יחזור
לעצמו, ואז ביל יצטרך לענות על כמה שאלות.
"אני אלך לארגן את המגבות" אמר מהר. המלאך באמת התעשת מהר ושאל
- "רגע מי אתה - מה עשית לפני...?" ביל שידע לזהות סוגיות
בעייתיות ענה מהר "זה בסדר, אני רגיל לנקות אחרי אנשים". באותו
הרגע נכנסו לחדר שני המלאכים הזוטרים וביל וירחמיאליהו הסתכלו
אחד על השני. בהסכמה שקטה הם הבינו שעדיף להם לא לדבר על מה
שקרה וירחמיאליהו מיהר להורות להם לתת לביל חלוק לבן, שכן הוא
הולך לארגן מגבות.
בזמן שביל לבש את החלוק הלבן, הסתכל עליו המלאך מדרג 7
נתנאליהו בהפתעה גמורה וניסה להסביר לו את המצב.
"יש עכשיו מועצת חירום, ופועלים לפי ההנחיות של הפעם הקודמת.
ההם מלמטה מקבלים 2% מהמגיעים אליהם, אנחנו מקבלים 2% מהמגיעים
אלינו למעלה והשאר חוזרים בתורם לארץ. מקרים חריגים מגיעים...
ל-'וועדה למקרים חריגים'. הבעיה היא שאין מקום שם בארץ. כמו
שהבנת, לא הרבה שרד, ועד שהחיים יחזרו להתפתח ייקח כמה מיליוני
שנים. בינתיים אנחנו תקועים עם איזה 6 מיליארד פחות או יותר,
וזה רק אנשים, אל תשאל מה יקרה כאשר כל שאר בעלי החיים יתחילו
להיות חסרי מנוחה. זה גם לא כזה פשוט להפריד ביניהם, חלק מהם
עדיין רוצים לטרוף את האחרים, וחלק אחר רוצה - נו... אתה יודע
... וצריך להפריד ביניהם, יהיה פה הרבה בלגאן להרבה זמן".
-"מה הסיפור עם המגבות", שאל ביל, שהבין שאם הוא לא חוזר עם
הרבה מגבות ומהר מישהו ינסה לברר מה בדיוק התפקיד שלו שם,
ומאיפה בדיוק הוא בא.
המלאך ענה בהפתעה "אתה לא יודע? המועצה קבעה חלוקת תפקידים,
להקים מחנות ארעיים - לארגן ציוד ודברים כאלה, אחד התפקידים
שלנו זה לדאוג לניקיון ולכביסה, אבל בגלל שלמטה יותר חם - הם
מייבשים את הבגדים. הבעיה הכי גדולה היא עם המגבות שמשום מה
לא חוזרות אלינו ...והם גם משקרים לנו... קצת קשה לנו להתמודד
עם זה".
-"כמה מגבות צריכות להגיע עכשיו?"
המלאך חשב לרגע וענה שהם שלחו 100,000 יחד עם שאר הציוד.
"אנחנו צריכים חזרה לפחות 50,000 - דחוף".
רפוקול עמד וצעק על הארורים. היו לו בערך 40 אלף מגבות, ואת
השאר הוא היה צריך לספק לפני שעתיים ולא היה לו מושג לאן הם
נעלמו. חלק הוא ידע שהארורים אכלו, חלק אחר פשוט נעלם. בתור
שד הוא לבש אדום, וחוץ מזה שנראה שלא התגלח כבר כמה ימים לא
היה שונה בהרבה משאר המלאכים. לא היו לו פרסות או משהו, והוא
לא העלה אש ועשן חוץ מלפעמים -במסיבות (הוא היה מעשן חברתי).
רפוקול הסתכל קדימה וראה את המלאך נתנאליהו מגיע עם מלאך נוסף.
למלאך הנוסף לא היו דרגות וזה היה מוזר. "שלומות מלמטה" אמר את
הברכה המסורתית, ונתנאליהו מהר לענות "שלומות מלמעלה".
רפוקול הסתכל על נתנאליהו ומבלי למצמץ הקדים ואמר- "יש פה
98,000 מגבות ואת השאר תקבלו אחר כך. נתנאליהו הסתכל על המלאך
השני במבט חסר אונים, שאמר שהוא בטוח שאין שם כל כך הרבה
מגבות.
המלאך החדש הסתכל על ערימות המגבות ואמר "98,000 אלף? בוא
נספור". רפוקול הופתע, הוא ידע שאין לאף אחד כמה שעות לבזבז על
ספירת מגבות, בטח שלא לצד שלמעלה, שלא היה יכול להיעזר
בארורים. וחוץ מזה, גם לו לא היה זמן לבזבז, הוא היה צריך
להיות במקום אחר ממזמן
-"לספור ? את כולם ?" שאל.
ביל הסתכל על נתנאליהו וביקש ממנו בשקט לחכות בצד. נתנאליהו
נראה מופתע אך לקח מספר צעדים אחורנית, הסתכל סביב ולבסוף
הפסיק להעמיד פנים וניסה לשמוע את השיחה.
כל שהוא ראה היה את גבו של ביל, ואת מבטו המופתע של רפוקול.
כשתי דקות מאוחר יותר סימן לו ביל להתקרב ואמר - "הם יעבירו
לנו 78 אלף מגבות עכשיו ואת השאר אחר כך, תישאר פה לארגן את
זה".
נתנאליהו הסתכל על ביל הולך, ואז פנה אל רפוקול. היה ברור לו
שרפוקול יודע שהוא צריך לארגן
78 אלף מגבות. היה ברור לו גם שלרפוקול יש מושג כללי לגבי איך
משיגים אותם ושזה הולך
להיות בקרוב. מה שלא היה ברור לשניהם היה איך זה קרה...
שעתיים ו-78 אלף מגבות אחר כך, ישב שנית ביל מול המלאך מדרג 5,
ירחמיאליהו. המלאך הסתכל עליו, בחן אותו לאט ואמר, "אנחנו
יכולים להיעזר באחד כמוך. יש לנו בעיות קשות בוועדה למקרים
מיוחדים. אתה מבין, הם מקבלים אחוזים קבועים מהמגיעים וכך גם
אנחנו, מקרים מיוחדים שצד מסוים מתעקש לקבל אליו עולים לוועדה
המיוחדת.
כל צד טוען בשביל המקרה, ולבסוף - טוב אנחנו לא ממש יודעים מה
קורה בסוף, אבל אם הוא נעלם באש ועשן, אנחנו די בטוחים שהוא
עבר אליהם - אם לא, הוא הולך אלינו. הבעיה זה שהם טוענים הרבה
יותר טוב מאתנו...והם גם משקרים... קצת קשה לנו עם זה..."
מספר שבועות מאוחר יותר ישב המלאך מדרג 5 ויליאמיהו (ביל)
תומפסוניהו, במשרדו. מולו היה מונח תיקו הבעייתי של מר נייג'ל
סמית'. מר סמית' הצליח להשרות מבוכה על שני הצדדים. זאת מאחר
שזמן לא רב לפני האסון, עמד סמית' בראש צוות חוקרים שפיתח את
הויאגרה. אף צד לא ידע בוודאות מה לעשות אתו, אבל אף צד גם לא
היה מוכן להודות שלא מדובר במעשה חשוב ביותר הראוי להיות משויך
אליו, ולכן כל צד הציג את ההמצאה לפי צרכיו.
אלה שלמטה לא תמיד התעקשו לקבל מישהו מיוחד. לפעמים היה נדמה
לביל שהם משתמשים בתירוץ של מעשים אלה ואחרים בשביל לנסות
להשיג כמה שיותר ארורים.
ביל הסתדר עם השם החדש, למרות שנשמע לו קצת מטופש. לאלה שלמעלה
היה חלב מצוין, אבל קפה טוב היה רק לאלה שלמטה. לקח לו בדיוק
יומיים לקשור קשרים עם שד מדרג 4 מלמטה והם היו יושבים מדי פעם
לדבר, וכל אחד היה מביא את חלקו.
אל המשרד נכנסה ברטה - המזכירה, וביל השתדל שלא להסתכל עליה.
הוא ידע שהיא יעילה ביותר ושלא ייקח לה זמן רב לפני שתתחיל
להעיר לו על בריאותו או על משהו אחר... אבל למה תמיד היה להן
שומה ושפם?
היא הכניסה איתה מלאך זוטר בשם ג'וני שבדיוק התחיל להתמחות
אצלו בטיעון בפני הוועדה למקרים מיוחדים. ג'וני הציג מקרה שהצד
השני דורש בתוקף להעביר אליו.
-"מדובר בגב' תומפסון. היא היתה אשתו של מישהו שחושדים בו
בדברים קשים ביותר. קשים ביותר. אתה רוצה לראות אותה?"
"לא!" ענה ביל מיד. "אתה חייב ללמוד לטפל במקרים שלך לבד. אתה
יודע מה.. תשאיר לי את התיק, אני אעבור עליו ואז נדבר."
כשעה אחר כך נכנסה למשרד ברטה ועמה מקרה מיוחד אחר. ביל הסתכל
עליו מופתע ולפני שהספיק לפתוח את פיו אמר ד"ר קורט:
"תומפסון! מה אתה עושה פה? אתה חייב לעזור לי!"
- "מה הבעיה?" אמר ביל, ובתוכו כבר הבין בדיוק במה מדובר.
-"הם יודעים, אני לא יודע מה בדיוק ואיך, אבל הם יודעים, אני
לא הולך למטה תומפסון" ידיו של קורט החלו לרעוד.
-"אין הרבה מה שאני יכול לעשות בשבילך, אתה עשית טעות ואנחנו
ננסה שהעונש יהיה כמה שפחות קשה".
קורט הסתכל עליו וכשדיבר גם שפתיו רעדו. "לא תומפסון, אני לא
חושב... אתה מבין היה לי הרבה זמן לחשוב על זה" אמר ועכשיו כבר
ממש בכה, "אם אתה לא תעזור לי, אני אספר להם הכל, אני אספר להם
איך שאתה אמרת לי להעביר את המזוודה עם האורניום לאיראנים,
ואיך שאתה אמרת לי שתדאג לי לדרכון ולכסף ולהכול. אני אספר
הכול - אני לא הולך למטה תומפסון!"
ביל הסתכל עליו לרגע ואמר בקול השקט שנועד להגיד 'אני אנקה
אחריך', "אל תדאג קורט, אתה לא תגיע למטה, סמוך עלי, אני מכיר
את האנשים הנכונים. אל תגיד שום דבר והכול יהיה בסדר. אתה מבין
- אל תגיד אף מילה בלעדי". ביל הבין שזה הזמן לערוך כמה שיחות
רגישות.
מספר שעות אחר כך ישבו המלאך ויליאמיהו (ביל) תומפסוניהו והשד
מדרגה 4 רמיוקול לקפה.
ביל עצר את שיחת הרכילות ואמר "מקרה קשה הסיפור הזה עם נייג'ל
סמית'. האמת היא שאני לא בטוח מי יזכה בזה". רמיוקול שידע
לזהות מתי עוברים לעשות עסקים הסתכל עליו ואמר בקול מתון "מה
אתה מציע?"
"אנחנו מוכנים לוותר עליו, אולי בתמורה לאחד בשם קורט?"
רמיוקול הסתכל עליו במבט רציני וענה -"כן זה אפשרי, אבל בשביל
לסגור את העסקה אני צריך עוד משהו. הבחור הזה קורט, השם שלו
עלה בקשר לאסון, אנחנו לא יודעים שום דבר בוודאות, אבל אני לא
יכול לוותר עליו סתם ככה".
- "המקסימום שאני יכול לעשות למענך זה להעביר לרשותך גם את
גברת תומפסון, אנחנו יודעים שהיא היתה קשורה לאסון, למען האמת
אנחנו חושדים שהיא היתה מעורבת בו באופן ישיר..."
"כן..." אמר רמיוקול "זה נראה לי עסק הוגן".
מאוחר יותר, בדרך חזרה למשרדו, חשב ביל שרמיוקול הסכים מהר
מדי. לא התאים לשד הבכיר לא לברר את כל העובדות לפני שהוא
מסכים ככה לעסקה. מה הוא יודע שביל לא?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.