[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פרפר כחול
/
סוף תקופת האבן

ישבתי במרתף ביתי, מול המחשב, כרגיל. "חולת מחשבים" קראו לי,
שמי השני.  אבל בשבילי זו היתה רק מחמאה- אני, מחשבים זה החיים
שלי. הילה ישבה לידי, בוהה במסך האינטרנט שהעלה תמונות בשחור-
לבן של מרלון ברנדו מתוך "חשמלית ושמה תשוקה".
"מה את כזאתי המומה?!", שאלתי אותה, למראה הפרצוף המופתע
שעשתה.
"תגידי, את יודעת אם יש לנטליה אוריירו ופקונדו ארנה אתר
באינטרנט?"
בנקודה הזאת התפלצתי.
"מה את חושבת?! תגידי לי, איפה את חיה?! בעוד כמה שנים את לא
תוכלי לחיות בלי מחשב, ואז גם לא תוכלי לחמם לעצמך ארוחת
צהריים, כי המקרר יישלט על ידי מחשב! ואז את, כאילו, תגוועי
ברעב כזה! וול דה!!!".
הילה נעצה בי מבט מפוחד. נראה שהיא באמת לקחה את מה שאמרתי לה
כרגע ברצינות תהומית.
"אוי, נו, תירגעי כבר, יא מרובעת! צוחקים איתך! יא אללה, איזו
מתוחה! תשתחררי קצת, גם לך לא יזיק לפעמים!"
תקעתי לה מרפק. אבל היא לא נראתה משועשעת כלל וכלל.
"תגידי, הילה, זה רק אני, או שאת לא יודעת לגלוש באינטרנט?"
היא נדה בראשה לחיוב.
"אני גם לא יודעת לחפש במנוע חיפוש."
עכשיו כבר ממש התחלתי לרחם על הילדה. היה לה מחשב, די ישן, אבל
מחשב, וגם חיבור לאינטרנט. לכן, כשהיא אמרה לי שהיא נמצאת על
המחשב פחות משעה ביום (בממוצע, כמובן. זה לא כולל את הפעמים
ש"פקונדו ארנה" עלה על האיי. סי. קיו. ואל תשאלו אותי מה היא
מוצאת במפלצתון הנ"ל, כי באמת שאני לא יודעת...).
"איך את יכולה להיות פחות משעה ביום על המחשב? זה, כאילו, כל
כך פרימיטיבי. מה אני אגיד לך... עצוב, זה הכל. עצוב..."
הרהרתי לי לכמה שניות, אפילו אני לא ממש בטוחה על מה.
"זה לא שאני לא יודעת להשתמש במחשב...", הילה ניסתה להגן על
עצמה.
"זה פשוט ש... אם אני יושבת עליו יותר משעה, כואבות לי
העיניים. ושתדעי לך שזה גם אחד מהגורמים לבעיות הראייה שלך".
העפתי בה מבט מזלזל של "איי דונ'ט קר אנד יו נואו איט", והיא
נשתתקה. לאחר מספר שניות של שקט, אמרתי לה:
"אני אהיה על המחשב שלי כמה שאני רוצה, ואף רופא עיניים מעפאן
לא יגיד לי מה לעשות! אני מקווה את מבינה את זה."
כנראה שהיא הבינה, כי על זה כבר לא היה לה מה לומר. במאבקי כוח
תמיד ניצחתי את הילה. תמיד אמרתי לה, בקצת גאווה, כאילו שזה
ממש משהו, שאני יותר חזקה ממנה, מכל הבחינות. וזה למרות שהייתי
נמוכה ממנה בלפחות איזה חמישה סנטימטרים, ורזה ממנה אולי בעשר
קילו. חוץ מזה שתמיד הייתי עקשנית כמו פרד, משיגה מה שאני רוצה
ועומדת על עקרונותיי. למרות שכלפי חוץ נראיתי ביישנית ומנומסת,
גם אני פלטתי איזו קללה עסיסית פה ושם, והשתוללתי כהוגן. אולי
על העניינים האלה ישנם חילוקי דעות, אבל על דבר אחד אין- אני
חולת מחשבים. כולם מסכימים עם זה. זה לא שזה לא עבד לטובתי,
לעיתים. לפעמים חברות היו מתקשרות ושואלות אותי על ענייני
מחשב- תקלות, משחקי מחשב, אינטרנט, כל הדברים המופלצים האלה.
לפעמים זה היה משגע אותי, ולפעמים לא.
בטני השמיעה קרקור עצבני.
"יאללה, הילה, לא הגיע הזמן שנצא לצוד?", שאלתי אותה.
"כן, בואי", הילה קמה מכסאה ועלתה. סגרתי את המחשב, קיפלתי
אותו והכנסתי לכיס הג'ינס המשופשפות שלי. מיהרתי לעלות במדרגות
האבן בעקבות הילה, שחיכתה לי בקומת הקרקע. לקחנו את הכידונים
שלנו, ויצאנו מפתח המערה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רוצה בתחת?







צ'ומפי מנסה
משפטי פתיחה
חדשים לסמול
טוק.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/10/00 13:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פרפר כחול

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה