|
בסוף הפחדים הכי גדולים שלי
התממשו בגלל עצמם.
בסוף אומרים יהיה טוב.
בסוף אני אשתגע.
בסוף אני לא הכרתי את עצמי.
בסוף הכל שקט.
בסוף תתגלה האירוניה.
לטוס לכוכבים ושלושה
סיבובים מסביב לירח
לגלות מאיפה בא האור
ואז לחזור
כמו גורילה בחנות פרחים
אובססית בננות.
עכשיו התמוטטה הטירה.
ולפני זה נסגרה.
קודם כל היא הזהירה.
עכשיו לא לקחת אויר.
כי לפני זה נשבר.
קודם העולם בחנות הקריסטלים.
בהתחלה נאמר כל מה שרצינו
שישכח אחר כך.
בהתחלה ידענו שזה הכל מטורף.
לא הבנו עד כמה.
בשביל זה יש אופוריה.
בשביל סוף הדרך וההתחלה.
בלילה כתבנו ספר.
כדי שבבוקר הוא יצרוב.
כל הזמן לנו בראש.
בלילה יילדנו פייה.
שבבוקר נפטרה.
כל הזמן חסר אמונה. |
|
|
הלאה אל המרחק
אמא שם במרחק
עוד מצפה לו דרך
ארוכה, אל המקום
בו אמא מחכה,
מדרך הר וים הלב
רוצה לשם, הלב
קורא לאמא...
נילס הולרגרסון
מחפש את אוגי,
כשבדרך פוגש את
שמשון ויובב
מרביצים לבלה
כדיי שתיתן להם
את הכתובת של
פינוקיו, כי הוא
זוכר מה קרה
לבינבה הקטנה,
אז כדיי להתחמק
מעונש של גברת
פילפלת הוא שר
להם את נעימת
הפתיחה של שלוש
ארבע חמש וחצי,
תוך כדיי מחשבה
על שישאר בינינו
עם דורון נשר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.