ממ צופה / כלל מראשית הימים |
את חלומותיי האסורים
עלייך ועליי
את הדמיון שלא נותן מנוחה
לדמותך שבראשי רק עולה
וכל מה שאני חולם
זה לישון לידך
להרגיש את עורך
ואת ליבך בחזקה הולם
יש רגעים שקשה לוותר
קשה לעזוב כשהלב בוער
אם עצוב אז בוכים
זה כלל מראשית הימים
זה טמון בך, למרות שאת בורחת
זה נמצא בך, הרגשה שמתפתחת
את יודעת, שאני אחכה לך
ולא אשכח, כן לא אשכח אותך
עד עלות השחר עם השמש שתפציע
אשיר לך שיר שיתנגן לו ברקיע
יש רגעים שקשה לוותר
קשה לעזוב כשהלב בוער
אם עצוב אז בוכים
זה כלל מראשית הימים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|