|
13/2/06
מביט מהחלון ורואה את העבר
מסתכל עמוק בפנים איך הלב שלי נשבר
מבין שזה עבר... היה וכבר נגמר
עדיין לא בטוח אם העבר הוא כבר עבר...
העבר הוא כבר עבר
והעתיד עתיד להיות
ההווה זה אנחנו
או מה שיכול היה לקרות
להחזיר את הגלגל
או לחיות את ההווה
הכול כבר מקולקל
מה זה כבר משנה
מסתכל על המראה ורואה את ההווה
עדיין לא בטוח אבל לפחות קצת מקווה
מבין שזה קיים זה כל מה שאני חווה
עדיין לא בטוח אם ההווה בכלל שווה
העבר הוא כבר עבר
והעתיד עתיד להיות
ההווה זה אנחנו
או מה שיכול היה לקרות
להחזיר את הגלגל
או לחיות את ההווה
הכול כבר מקולקל
מה זה כבר משנה
מסתכל לטלוויזיה ורואה את העתיד
רואה את זה תמיד אך עדיין זה מפחיד
מבין שזה יהיה זה עדיין לא קיים
עבר עבר עתיד עתיד ואני נמצא אי שם
העבר הוא כבר עבר
והעתיד עתיד להיות
ההווה זה אנחנו
או מה שיכול היה לקרות
להחזיר את הגלגל
או לחיות את ההווה
הכול כבר מקולקל
מה זה כבר משנה |
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.