מנשרים קלו קרני השמש, השכימו קום ומן המארב
עלו, פשטו עם שחר, הסתננו בכוח רב.
חדרו פנימה לחדרי הלב ובנשמות
חוללו מהומות ועשו שמות.
נלחמו עד חורמה במועקות,
ומכל החורים הוציאו את המצוקות.
דקרו דיכאון, שרפו בדידות, פשטו עור
תוגה, ליטפו בחום את האושר הכמוס שיצא לאור.
זרחו שמשות העיניים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.