מצטערת,
אני מוותרת,
לא רוצה יותר להיות הכי טובה.
סליחה,
אני ממשיכה,
מגיע היום שבו כבר אין גאווה!
אני רוצה לזרוק הכל מהחלון,
לעצום עיניים, לאטום אזניים, ולישון ולישון!
לפתוח בקבוק, לשתות ישר מהפיה,
לא יגיע היום שבו תעיר אותי פיה...

עוזבת,
כבר לא אוהבת,
זורקת הכל, קורעת לגזרים.
סליחה,
ידי ארוכה,
בורחת רחוק, למקומות אחרים!
לא רוצה יותר לכתוב שירים,
למחוק הכל, לרוץ מכאן, לבד, בלי חברים!
להדליק סיגריה, לשאוף את העשן.
לברוח רחוק, להסתלק מכאן!

ועכשיו, את בטח חושבת,
שאני עוד אתחרט,
אבל, יודעת מה?
הפעם, נמאס לי באמת!
תמיד חשבת שאני כל כך מוכשרת,
על כל המכשולים לבד גוברת.
אז לא, עייפתי, אני נשברת,
תיפח רוחי אם תראי אותי חוזרת!

כל העתיד מצידי שייעלם,
אני בורחת מכאן, משאירה הכל, ליבי הולם!
לשכב על הדשא, לבהות בכוכבים,
לחזור לשנות השישים, להיות אחת מילדי הפרחים...