ענת טאו / אותו כאב |
מאבדת את התמימות
נותר רק צל של זהות
השמיים מחליפים צבעם
והימים חולפים ללא טעם
רחובות ישנים ופרצופים חדשים
בלב נשאר אותו כאב.
מאבדת קצת מהחיוך
שומרת על טיפת זיוף
בשעון על הקיר מתחלפים המספרים
והריח המוכר של הבית נעלם
כעת צחנה של בדידות
בלב נשאר אותו כאב.
מאבדת רגע בחיים
החום הופך לקור משתק
רק אתה לעולם לא מתחלף.
נושא אחריך שובל של געגוע רחוק
ורק אתה לעולם לא מתחלף
מזכיר לי את אותו כאב.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|