ענת טאו / ריקה |
אט אט נמחקים
על גבול השכחה
כשעוד דמעה מציפה
אני נותרת ריקה
תמונות בלויות
מבקשות להתעורר לחיים
קולות מהעבר לוחשים באוזני
סודות נכספים
רגעים אבודים
שירים שכתבתי מאבדים משמעות
סיפורים ששמעתי מתקמטים כשטות
אנשים שאהבתי הלכו לאיבוד
חלומות שחלמתי רימו אותי
ותקוות שפיללתי התנפצו בקרירות
מתרוקנת מכל אשליה
נפשי גועשת כנערה במצוקה
מנערת מעליה כל נגיעה שליטפה
מנגבת כל נשיקה שחיממה
אני נותרת כמו בהתחלה. ריקה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|