אחרי ההרהורים, מחשבות ושאלות
החלטתי ללכת, להתמודד ולעמוד
מול המראה מול עצמי מול העולם
פזלתי לפינה
כי רציתי להיות שם

ואז יצאתי לטייל
אולי אפגוש מישהו בדרך
מתהלכת ברחוב
מחפשת את עצמי בערך

עדיין לא מוכנה לוותר
רוצה להגיד רוצה לערער
אני עוד אוכיח
למרות שיש בי
משהו לא כל-כך, לא כל-כך שגרתי
כולם יראו ויגידו זאת ההיא
עכשיו היא מצליחה, אולי תצא איתי

ואז בחושך
שיש לפעמים
שמיים שחורים ורואים כוכבים
מסתכלת חושבת
על היום שהיה
נזכרת בך שעברת ברחוב
נכנסת לראש והפרעת לחשוב

אני לא בטוחה שאתה אמיתי
אם כל זה נכון ואתה באמת איתי
אולי זה הזמן להפסיק לערער
לוותר ולא לשאול יותר.