אח... מוזר, זה כואב. זה לא אמור לכאוב. לפחות אני חושבת שזה
לא אמור לכאוב... לא יודעת זה מה שאומרים.
הוא בכלל לא בקצב שלי, ואולי זה קצת מוקדם? ולמה לעזאזל כל פעם
שהוא לוחץ כואב לי בגב? בבפנים? אני לא חושבת שזה אמור להיות
ככה.
אולי להגיד לו להפסיק? זה דיי לא נעים, אבל מצד שני המגע שלו
כ"כ רך ונעים לי.
מה אימא שלי הייתה חושבת עליי? ואיך בכלל הצלחתי להכניס את
עצמי למצב שבו אני לא שולטת בעניינים? או שכן שולטת אבל לא
מאמינה שזאת אני.
שיט, למה הם דופקים בדלת? שיט, למה הם חכמים והם מבינים? שיט,
למה הם מחכים שם למטה? ולעזאזל מה זה הפלאשים האלה? שוב הם
משחקים עם המצלמה בחוץ?
ואולי בעצם כן הייתי בתולה עד גיל 18 ולא ידעתי על זה?, פאק מה
עשיתי עכשיו? טוב נו לפחות אימא שלי אוהבת אותו, ואבא שלי
מפרגן.
ולעזאזל הוא כזה חמוד שהוא קנה לי פרחים! אולי אחרי שאני אתרגל
אני אלמד אותו כמה דברים.
ועכשיו אני חושבת על זאתי, נו הקווקזית מהכיתה שהתחתנה והראתה
את הסדינים לחותנת שלה והוכיחה שהיא הייתה בתולה עד אז. למה
לעזאזל אני חושבת עליה? אולי כי גם אני ארצה להיות בתולה בערב
הכלולות שלי? או אולי דווקא לא... כי זה נורא כואב.
אני כ"כ רוצה שיהיה כבר מישהו שמגיע לו שיהיה לו אותי. ולמה
פתאום אני חושבת שלא מגיע לו שיהיה לו אותי? הוא הרי הוכיח את
עצמו במיליון מובנים, לעזאזל איתו! סוף סוף מישהו קנה לי
פרחים! כן אולי הוא לא החכם בין החכמים, ולא המלומד מהמלומדים,
אבל הוא יפה ורומנטי ומתחשב. ואולי בעצם לא?
שיט זה עדין נורא כואב.