נורי מורן / דימיון או תעתוע |
מראה מראה מי הילדה שאת פניה רואה אני?
זה לא אני, תגידי שלא
זה לא יכול להיות
אתמול זה היה אחרת
אני לא רוצה לשמוע את הכן
הכן הבלתי נמנע הזה
אני לא רוצה
מסרבת להאמין
אין בי את הכוח לעוד אכזבה.
עוד צעד,עוד אחד אחרון..
מנסה להאמין, שכן..
עוד קצת... אפילו רואה אור בקצה המנהרה
אבל מן שום מקום מגיע הכאב הבלתי נמנע הזה?
האם האור בקצה הנהרה היה רק דימיון?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|