שקועה בימי / יום כה מעונן |
שני הרוגים, שמאוהבים.
היא לבשה אז את השמלה הורודה,
הוא לבש את הטוקסידו המוכר.
היא רצה לעברו במבט של אש,
הוא יצא עם אקדח, לאוזנה היה לוחש.
את אותן המילים שאמר כבר מזמן,
את אותן המילים ששלף ממזמן.
היא נורתה מהמילים החודרות,
הוא נשרף מהקריצות החמות -
היא נותרה עם לחש בליבה,
והוא אחז רק בעין שלה .
וכן זה נגמר,
בלהבות ועשן -
כן - הוא נשבר,
ביום כה מעונן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|