שופטים אותי:
פירמידת פאזל שקופה.
בוחנים אותה
(ואת מה שלא מתחבר אני דוחפת
עד שנכנס).
סורקים את פאותיה החלקות
(מוחלקת בידיים קרות)
ומתעדים את שיעורי השקעים.
אורזים
(אותי בקופסא גדולה).
פוסקים: "אושר".
ואני מתומן מפורק
פאזל פשוט, מלוכלך בטביעות אצבעות
שמנסה להיזכר במגע החם
של אלו שהרכיבו...
בהתבוננות ועצה מלוחשת.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.