|
חושיי התחדדו למשמע
קולה המלטף ומילותיה החמימות
בטלפון הסלולארי סיפרה לי על נכותה.
הקרנתי פתיחות (אף כי חששתי שיהיו לה קרניים).
בפגישה עיוורת הראתה לי את האור.
הוכיתי בסנוורים, פני זרחו,
שקעתי בעמקי נשמתה.
בוקר חדש בשמיי הפציע.
|
|
|
לאן נעלמו
היבוסים? אני
אגיד לך לאן, הם
התבוללו, הם
והדרוזים עם
השיער הכתום.
חצ'קל איש מוסד
בשיחה עם מיכאל
הר סגור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.