ושוב, אני הולכת. יחפה. לעבר המעבר הצמרירי, היבש.
מקישה שלוש ספרות, אחת, אחרי, השניה.
מרגישה את הריח נוזל כלפי מעלה דרך עורי.
את שפשוף הרצפה השחורה, המושתנת.
מתי כבר יגמר כל זה?
עלי לרחף כעת בין הפתחים, למצוא את זה שיתן לי רוגע ושלווה.
ופיסת נייר אחת, חשובה.
מתנועעת בחן סקסי, כעת אשב, ברגליים מוגבהות, המדגישות את התחת
העגול והיפה שלי.
אשאיר כמה סימנים, לבאים בעתיד.
ואתנקה מכל הטוהר שצברתי בשעות האחרונות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.