אז מתי נחזור להיות שנינו
שרוח הבוקר שוב תכה בפנינו
לבי בי ימצא מנוחה
מתי שוב אהיה איתך
תמונתך מתקלפת כמו צבע בקיר
ודמותך שם חולפת באמצע העיר
השיר ששמענו אז בכיכר
צובט לי בלב ונהיה לי קצת קר
תשוב כבר אדם אל חווה האוהבת
אישה כאן לבד מעבר לדלת
לפעמים בלב לילה שחור
פוחדת אני שאולי לא תחזור
לבד בבית ספר מסביב אנשים
בי מבחינים ולא מרגישים
מבפנים מתפוררת לאלפי חתיכות
כשעינך על עיניי מונחות
אני רוצה שתשוב ותאמר שמצאת
מנוחה לליבך, והתגעגעת.
שרצית אותי ללא שום פשרות.
וחיבקת אותי בידיים קרות
תשוב כבר אדם אל חווה האוהבת
אישה כאן לבד מעבר לדלת
לפעמים בלב לילה שחור
פוחדת אני שאולי לא תחזור
ומתי כבר תבין שיהיה לנו טוב
אני ואתה ואתה לאהוב
לכתוב בת 15, לחשוב בת 15, מעניין? לא כל כך... |