הם מסתכלים עליי,
אני יודע שכן.
הם אומרים לעצמם:
"איזה מסכן".
הם חושבים בוודאי,
שאני גולם, ומוגבל.
שנולדתי שונה,
אז איני מסוגל.
הם בטח מאמינים שמקומי,
הוא בטיפול מיוחד
או אם הם לא שמים לב אליי,
שאני רק סתם אחד.
כל לילה לפני שאני נרדם,
אני מתפלל למענם וגם בעדם.
כי אני, שלם עם עצמי,
ועם העולם.
אך לא שכמותם.