I.
המילים נעוצות בי
כחרב באבן.
אני מחכה למלך ארתור
שיבוא וישחררן.

II.
שנותי ערומות עלי
כגל-אבנים.
ואני - רוח נושבת,
ענן כלה.

III.
תליתי על חזי
חשן-אבנים.
אני ממתין
לשיחה מאלוהים.

IV.
מעוטות מילותיך;
אבא-אבן.
אני משוטט בליל
ומנפץ התרפים.

V.
ביום השלישי באו, ראו:
נגולה האבן.
אני עומד בצד, מביט:
אבד רען.