כשהייתי קטן ואבי שאל אותי מה אני רוצה לעשות כשאני יהיה גדול
אמרתי לו שאני רוצה להיות רופא, הוא אמר לי שכשאני יגדל אז אני
בטח ירצה להיות משהו אחר.
כשגדלתי קצת, לא הרבה אבא שלי שוב שאל אותי מה אני רוצה לעשות
כשאני יהיה גדול, אמרתי לו שאני רוצה להיות שוטר, הוא אמר לי
שכשאני יגדל אז אני בטח ירצה להיות משהו אחר.
עברו עוד כמה שנים, לא יותר מידי ואבא שוב שאל אותי מה אני
רוצה לעשות כשאני יהיה גדול, אמרתי לו שאני רוצה להיות וטרינר,
הוא אמר לי שכשאני יגדל אז אני בטח ירצה להיות משהו אחר.
השנים עברו ואני גדלתי שנים ועוד שנים וכל פעם רציתי להיות
משהו אחר.
השנה אבא שלי לפני ששאל את השאלה הרגילה שלו שאל אותי למה
רציתי להיות כל הדברים האחרים במשך אותם שנים.
'בפעם הראשונה רציתי להיות רופא כי הוא עוזר לאנשים, אבל בסוף
ראיתי שיש יותר מידי עבודה... אז ויתרתי. בפעם השניה רציתי
להיות שוטר כי הוא מגן על כולם ויש לי רובה, אבל אז ראיתי כמה
אנשים באמת יודעים כמה חשוב להיות שוטר... אז ויתרתי. בפעם
השלישית רציתי להיות וטרינר כי החיות זה הדבר האחרון שנשאר
להציל פה, אבל אז ראיתי כמה אנשים אוהבים חיות... אז ויתרתי'.
'והיום מה אתה רוצה לעשות כשתהייה גדול?' שאל אותי אבי.
'היום? היום... היום אני רק רוצה לחיות, אבל בזמנים שלנו זו גם
עבודה יותר מידי קשה... אולי כדאי שאני יוותר?'