זה לא רחוק כבר זה מרגיש די מוחשי
ולכתוב על זה שירים זה לא נראה לי אישי
לא צריך לפתוח בטארוט לא צריך חוש שישי
רק תסתכלו עמוק לתוך עיניים של אנשים

יו יוצא לי לראות, על נשמה שהיא גוועת
לכל מושג חדש צמאה, מידע גומעת
לעולם לא יהיו תשובות לכל השאלות
מכל זווית שתסתכל תראה עוד כמה זוויות
אבל ברגע של אמת נעצמות העיניים
האחיזה במציאות קורסת תחת הרגליים
ואין אחורה, פנה קדימה צעד, איחרת ת'מועד
לוקח צעד ענק, וכל הגוף שלך רועד
אתה בפנים ולא בטוח עוד לא מעכל
מנסה לצבוט בלחי, מסביב מסתכל
כולם כאן ורק בשבילך, וזה 4 real
ואף חבר לא מחייך ואין פה שום תרגיל
אני מרים ת'ראש למעלה מסתנוור מהאור
הוא מתקרב אלי מהר, אנ'לא מצליח לעצור
וזה נותן לי מחשבות על עבר מלא אפור
והרגשה טובה מונעת, מהראש לחזור.
אני נכנע לכוח, שיודע מה עדיף
כוח אמיתי, שכל יודע מעדיף.
חסד עליון, שאהבה עליי תרעיף
מלאכית יפייפיה, שאת ליבי תעיף

וכל עוד את לא ליד, וגם אני די רחוק
מכסה את הדמעות במסכה של צחוק
את סכנה, איך לא יכלו, אותי להזהיר
במסלול עגול של מוות - מי נוסע על הקיר?
אני ואת התנגשנו, לא הספקתי לעצור
ולפני ששמתי לב, שוב התקרב אליי האור
אין סיכוי שבקרוב זה יקרה, הוא ממלמל
חשד עלה בעין כשהצידה הסתכל
כף ידו הענקית נגעה קלות על פניי
עוד לא סיימת ת'תפקיד אמר, חזרתי אל חיי
הנשמה שלי אומרת תודה, לוחצת יד
ומאותה שניה והלאה - זה אני לבד
שמשוטט במסע אין סופי של חיפוש
כמו ילד שלמד ללכת ומתחיל לרוץ.