קורא משיריי הישנים
וחש שלא חלו שינויים
אותם דברים מטרידים
ואף נתווספו כמה נוספים
אותה כמיהה למישהי נורמלית
אבל לא
חצי אלג'יראית חצי צ'כית
שנוכל לא לעשות כלום, ביחד
קימה בבוקר והבנה פתאומית
שאם אני לא רוצה להיות פדופיל
כבר בחיי לא אזכה יותר להתענג על בנות 13
וכמה חבל שלא עשיתי את זה בזמן
כמו יומן מוצפן,
נזכר בקודים מאחורי המטאפורות
ומגדיר מחדש בדידות כקריאת שירים על בדידות
שכתבת, ולדעת שאתה היחיד שמבינם
כמו מבט על תמונות דהויות
ומראות שאי אפשר ללכת דרכן
העבר נפרש לפני כמשהו שהיה עדיף לחזור אליו
כרכוש צה"ל הרוצה להימכר חזרה לבעלים המקוריים,
לפחות ב-50 אחוזים ובשווי שקלי של זמן המכירה. |
