בניינים גבוהים, כבישים סואנים, גדודי אנשים מצטופפים בתחנות
האוטובוס, עשרות אנשים עולים ויורדים במדרגות הנעות, נורים
כחצים למטה, או נשפכים כשמפניה מנוערת שעולה על גדותיה.
נובמבר, החורף בשיאו, בכביש ראשי ללא סוף, כמו שרפה שממאנת
להיכבות.
האנשים זזים מהר מדי, הבלי פה ממלמלים מכל עבר, המוח מתקשה
בעיבוד המידע, לא רגיל לחשוב כ"כ מהר, כהרף עין מדבר לדבר, אף
פעם לא להתעכב, לרוץ ישר.
הפסקה.
חלומות מאובקים מגולגלים במחסן למעלה, זה עצב לירי, של חורף.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.