את גורמת לשקט בראש,
כשכל המחשבות רצות,
כשכל הבעיות יוצאות,
כשאני לא מצליח לשלוט בעצמי,
בחיים שלי, בתסכולים שלי.
גם אם אני מושלך על הרצפה, חסר אונים
תחת העיניים של אלפי אנשים,
תמיד אחזור לידיים פרושות,
שאוחזות ולא עוזבות,
עד שאחייך.
את גומרת לשקט בראש,
כשכל האוירה מסריחה,
גם כשאתה שונא את עצמך.
כשהכל מסתובב, כאילו תמיד
שתיתי קצת יותר מידי.
את תמיד יכולה להוציא אותי בשנייה,
כשתגנבי את השמיכה,
אני יאמר "אני אוהב אותך",
ותשיבי: "אני אוהבת אותך".