שלווה בת אשוח / מחנה פורש לשמיים |
מי אני? ילד צועני, ואשיר במלוא גרון
עד יומי האחרון
א ה ו ד מ נ ו ר
כסותם השחורה
ספוגת צבעי נפשם -
אודם דמיהם הבוער,
ירק תמימות,
תכלת חירות
נודדים, נודדים
לא להם כללי המשחק
ככוכבים ברקיע,
רועם המולד.
רעם טנבורים
כשפה קדומה
מקצב חיים
וגורלם מגיד עתידות
על קלפי שלכת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|