עדי אולמנסק / גבוליות |
שזורים קרני פז, מקושטים
כחולים, סגולים. שמיים
בוהקים בנוף של שדה כותנה
רועדים בשעת היקיצה
על סף החושך.
ברגע הופכים זכרון
זכר התום והזוהר.
מילים ריקות.
מילים מתות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|