מור סהר / אהובי |
1/2/06 במילותיך, ביקשת שאמצא לי דרך, חדשה. והלכתי. כל כך כאבתי בלעדייך. אני עכשיו בדרכי, דרך חשוכה. ואני, אין לי ניצוצות של אהבה. כאב רודף אותי, ולוחש לי עוקצני. מאוהבת בך. דמעותיי אחרי, נספגות. והירח רק שומר שומע, ליבי מכער, מילים יפות, פוגעות. ואת קולי לא הוציא. לא אקרא לך אהובי. טיפות על ראשי מרגישה את בדידותי אוחזת בי. מנסה, אוהבת אותך. ברעש הנורא. ואני לבדי המשכתי בדרכי. מילותייך, מתחילות להישמע אליי, בחזרה. ואני שאמרתי, את קולי לא הוציא צועקת לך. אהובי. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|