|
שתיקות ששתקתי נואשת, כואבת
בשעות מצוקה ואובדן
סבכו את מחרוזת רגשותיי הדואבת
את סוד חלומי הקטן.
נשמרו חיביונות, לא גיליתים לרע
נאלם החתום בי באש
ואת תוגתו של הלב הכורע
יד איש לא תוכל למשש.
|
|
|
תרד למטה, עוד
קצת
לא...
טיפונת למעלה
זהו זה, זה
המקום, תמשיך
תמשיך כן זהו..
עוד קצת,
עוד...אלוהים...
עליזה בת 70,
למנקה שלה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.