נחליאלי קטן יושב על אדן חלוני
מבשר על בואם של ימים קרים
חצבים מלבלבים בכרמים
עומדים כניצבים, זקופים גאים
משב רוח שובב
מפזז, שורק בין צמרות עצים
בשמיכה עבה מתכרבלת לבדה
חוששת מימים קרים
נזכרת בחמימות גופי, ימים שחלפו
עננים צובעים את הרקיע באפור
מוחקים את אור היום
טפטוף מים חרישי שוטף את הרחובות
וריח טרי של אמא אדמה מבשם בשדות
שלוליות נקוו במשעולים
ילדים במגפיים עולזים שמחים
בשמיכה עבה מתכרבלת לבדה
מקווה לימים חמים
נזכרת בקור רוחי, איך הלכתי לדרכי
נחליאלי קטן יושב על אדן חלוני
בעיניים כלות מבקש שאחזור
חצבים מלבלבים בכרמים
מבטיחים להפריח שוב את אהבתי
משב רוח שובב קורץ לי עגבים
וענן אפור כסבא מלטף בחם
לוחש - לך לפי הלב, חזור לקן האוהב |
