ירח שחור
מחשיך לי את הבוקר שבא
ציוץ הציפור
נפסק פתאום אחרי צליל של ירייה

עוד בוקר טוב
שהופך לרע
עוד חיבוק קרוב
שהופך למכה
עוד צחוק גדול
שהופך לבכי
עוד פס יפה של מכחול
שמראה את כיוון הירי

ירח שחור
עולה אצלי במקום החמה
אדם גיבור
אל אויבו מחליט להיכנע

עוד אור עולה
ופתאום נעלם
עוד חיוך ממלא
והופך ריק עם הזמן
עוד שמחה
שגוועת עם כל רגע שעובר
עוד אהבה
שלא מגיעה גם ממקום אחר

ירח שחור
מכסה את השמש ואת קרניה
מגדיל את החור
ועוצם לתמיד את שתי עיניה.