נכנסתי בעד השער הירוק בעל פיתוחי הפנים הצועקות
אל החצר מוקפת חומת הקיסוס והורדים
חתול שחור-אפור בא אל חייקי
והתיישב בו בעודי עומדת
דלת כחולה, בורקת משובצת בין אבנים עתיקות מאיימות בהתפוררות
מגע המושק וריחו
מכורבלת בחתולי
אני פוסעת בתוך הכחול של הדלת
אל תוך חושכו של המסדרון
החיה מזנקת ממני.
גופי נשאר בודד, כמה לחום החיה
עיניי מצטעפות, אינן רואות דבר בגלל אישוניהן המכווצים.
רעד. תזוזה בפינה.
הגוף מסתובב בכוחות עצמו, בלא הכוונה מושכלת
רק לחזור לאור
רק לצאת מהדלת הכחולה ש
ננעלה וחסמה בפני
את כל החוץ וחיי בו
הגעתי לכאן. |