|
ביום
הייתי מדבר כמה
פעמתי בקצב
חולותיי המכושפים
נודדים הרחק
חלומים
פעימה.
בדמדומים
הייתי פלזמה
פעמתי בקצב
אש קדומה
פושטת לובשת צורה
בגל אולטרא סגול
עטופת נהרה
פעימה.
בערב
הייתי מסך עשן
פעמתי בקצב
לולאות עשן אופפות מקטרת
או ענף קטורת
של עצב
נאכל בשצף
פעימה.
ובלילה
הייתי ים
פעמתי בקצב
סערות עגולות של גליי
נשברים בשקט אלי אופק
בגאות המפלחת מעמקיי
פעימה.
עם שחר
טבעו חולותיי ברוח
כבה האור בנהימה חרישית
לולאות עשן נשאפו לתוך גוף
גאות נסוגה בפני השפל
לתוך אינסוף שקוף
פעימה. |
|
|
הלחות הבלתי
נסבלת של הקיום
שונא הקיץ |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.