לך ארצנו ערש מולדתנו,
לך אדמתנו הטבועה עמוק בדמנו.
הן אלפים שנות גלות עברנו
ואת עצמאותנו בדם רכשנו.
לולא לחמנו בעוז ובגבורה,
כי אזי נשפך דמנו בתוגה.
עוללים ונערים, לחמו למענך,
נשים וזקנים שלמו עבורך.
לכן אנו שרים ומהללים,
לך היפה והנאוה במדינות.
כי מי ידמה לך בכל העולמות
ומי ישתוה לך בכל הארצות.
על כן ארצי, קבלי נא את שירתי זו,
אשר לך מוגשת היא ולך מקודשת.
שירה רוויה בדם בחורינו,
שדמם טרם יבש בקברינו.
קבלי נא את דמנו הנשפך כקרבן
וראי בו אות וסימן לשבועה כנגד החורבן.
הן עליך ארצי נדרנו לשמור
ואותך ורק אותך לנצור. |