שלוש סונטות
א.
מֵהַכְּתוּבִים כָּל קוֹף יוֹדֵעַ
שֶׁלָּאָדָם אֵין נְשָׁמָה
הוּא מְחַקֶּה אֶת שֶׁשּוֹמֵעַ
לְלֹא שֶׁמֶץ שֶׁל בִּינָה
חֲסַר זָנָב, כְּחוֹלֶה סַפַּחַת
עַל גּוּפוֹ שְרִידֵי שֵיבָה
רַגְזָן, אַלִּים, רָוֶה הוּא נַחַת
רַק בְּחֶבְרַת הַנְּקֵבָה
יִחוּם אֶצְלוֹ אֵינוֹ תָּקֵף
מִזְדַּוֵּג שֶׁלֹּא לְצוֹרֵךְ
רַק בִּשְׁבִיל הַכֵּיף
נִתָּן לוֹמַר, וְזוּ עֻבְדָּה
מְזַהֵם הוּא אֶת הַמַּיִם
וְאֶת אִמָּא אֲדָמָה
ב.
גַּם אִם דּוֹמֶה קוֹפִיף לְעֶלֶם
וְקוֹפִיפָה דּוֹמָה לְנַעֲרָה
רַק הַקּוֹף נִבְרָא בְּצֶלֶם
וְאֵין מָקוֹם כָּאן לִפשָׁרָה
אֶת הָאָדָם מֻתָּר לַחְטֹף
כְּחַיַת מַעְבָּדָה
כִּמְלַאי שֶׁל חֲלָפִים לַקּוֹף
וּלְנִסּוּיֵי שְרִידָה
לִיפֵה-נֶּפֶשׁ וְלַתָּמִים
רַק הַקּוֹף נִיחַן בְּחֶסֶד
לָאָדָם אֵין רַחֲמִים
יֵשׁ לָשִים לוֹ גְּבוּל
כִּי סַכָּנָה הוּא לַבְּרִיאוּת
לַגִּידוּלִים וְלַיְּבוּל
ג.
בְּמַסָּעוֹת שֶׁל צֵיד אָדָם
בְּמִצְוַת הָאֵל
גַּם אִם נִשְׁפָּךְ שָׁם דָּם
זֶה-רַק-כְּדֵי לְדַלֵּל
מָקוֹם יֵשׁ לְהַקְצוֹת
לִמְנֹעַ הַכְחָדָה
לְשׁוֹמְרָם בְּגַּן חַיּוֹת
לְמַעַן הַמַּדָע
וּּכְדֵי שֶׁדּוֹר חָדָשׁ יִלְמַד
אֵיך נִרְאָה חַיַּת אָדָם
לִפְנֵי שֶׁהוּא מֻשְׁמָד
תּוֹלְדוֹתָיו כְּתוּבִים בְּדָם
לָכֵן נֹאמַר כְּשֶׁיּוֹם נָדַם:
"בָּרוּךְ שֶׁלֹּא עָשַנִּי בֵּן-אָדָם"
|