הערב החשיך ברחוב הקטן
וצמרת העץ האפילה עלעליה
"את רואה" אמרתי
"זאת היתה המרפסת שלנו
ועכשיו אפילו לא רואים אותה"
אבל אני דווקא ראיתי אותם
עומדים שם במרפסת
נשענים על המעקה
ומביטים בנו.
אחר-כך הלכנו לשתות קפה
אבל בית הקפה נעלם
החשיכה הפכה אותו לסתם סופרמרקט
ורק ראיתי ב"יהודה המכבי"
את צמרת העץ
ואת הילד שכבר לא קיים. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.