[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גפן שובל
/
נגמרה הנענע

מגישה: גפן שובל
המקום: דירת חדר עלובה וצרה ברחוב סואן בתל אביב, בפינת החדר
יש מטבחון.
הדמויות: א - בת 29, שברירית. לבושה בפיג'מה. ב - בן 25. גדול
אך מבויש. הוא לבוש בג'ינס וטי שירט, עם תיק מחשב בידו. הם
נמצאים יחד כבר שלוש שנים. הם אינם נשואים.
א: נגמרה הנענע
ב: יש חלב
א: אוקי (שתיקה) אני רוצה חיבוק
ב: אפשר אחר כך?
א: יש לך סיגריה
ב: לא, אני אקנה כשאצא
א: תקנה גם חלב (פאוזה) ובלונים.
ב: בשביל מה צריך בלונים?
א: איזה ריח טוב יש לך היום, שמת אפטרשייב חדש?
ב: לא, הרגיל.
א: צריך לשטוף כלים
ב: (שותק, שוטף את אותה הכוס שוב ושוב) אז צריך נענע, סיגרית
ו... בלונים... למה בלונים?
א: (מתחילה להתפרק) גם הסוכר נגמר
ב: (מהוסס) את לא עובדת עלי.  
א: (מתפרקת) אוקי, אתה רוצה את זה ישר בפנים? תקבל. היום יום
ההולדת שלי אידיוט. יום הולדת עשרים ותשע מזורגג. אבל אתה
בקושי זוכר בת כמה אני... גם בשנה שעברה ובשנה שלפניה הייתי
צריכה להזכיר לך. לרמוז רמיזות, לכתוב פתקים. אבל היום אפילו
לזה לא שמת לב (שתיקה - הוא חולם)  עכשיו תיתן לי נשיקה,
ותתבייש לך.
ב: אוקי (נשיקה על הלחי) (מבויש) אני באמת מצטער על כל העניין,
אמממ... (מנסה למצוא מילים, לא מוצא, נסגר)  ביי אהובתי.
א: לאן אתה חושב שאתה יוצא?(מצווה) עכשיו חיבוק.
ב: אני חייב לצאת לעבודה אחרת יפטרו אותי...(חלש) תני לי
ללכת.
א: אתה באמת צריך ללכת?
ב: כן, אני צריך לצאת. אבל... 10 דקות לשתות בשקט... אפשרי?
א: אוקי, (מנסה להיות רכה) תה או קפה?  (באה ומניחה את ראשה על
כתפו)
ב: עזבי, אין לי זמן (מתחיל ללכת)
א: (קשה) טוב תלך, תלך.
ב: (נשאר).
א:(בוכה)
ב: (מתרכך, מלטף אותה)
א: (מנסה לשכנע אותו להמשיך) אתה כל כך טוב אלי...
ב: (מפסיק) את יודעת שאת טיפה מגזימה.
א:(שוב מתחילה לבכות) אתה לא יודע כמה זה קשה לי, כול יום הוא
עינוי חדש. כי אני זקוקה לחום ואהבה בלתי נגמרים... ואתה...
אתה לא נותן לי אותם. זה לא באשמתך. זאת אני שנמשכת דווקא
לקרים ביותר.  
ב: אני לא קר. אני פשוט לא כמוך.
א: (מתעצבנת)כן אתה לא כמוני...  אתה חושב שזה טוב. אבל לאט
לאט זה משתלט עליך.
ב:את לא חושבת שאת עושה פיל מעכבר.
א: (רותחת) לא. אתה חושב שאתה צריך שקט ומרחב, אתה כל הזמן
אומר את זה. אבל אתה יודע איך זה נראה לי? נראה לי שאכפת לך רק
מהעבודה המזורגגת שלך. (מתפוצצת) ובטח שלא ממני. (בוכה) זאת
אשמתי ידעתי מהתחלה שאתה אדם סגור וקר.  
ב: זה שטויות באמת.
א: פשוט תשתוק.
ב: (שותק)
א: (היא מרוצה לשנייה ושוב מתעצבנת הולכת בעצבנות בחדר, דופקת
על השולחן במקצב קבוע)
ב: (מתעצבן) די...
א: (נהנית מצומת הלב) אולי תגיד לי משהו...
ב: אני לא הבדרן שלך.
א: (מתרה) בטח שכן...
ב: אני חייב ללכת (מתחיל ללכת)
א: (עומדת בדרכו, מצווה) לא אתה עכשיו הבדרן הפרטי שלי, אתה
עכשיו תשב ותוציא כול מה שיש לך כי אני כמו ספר פתוח ואתה אטום
כזה אף מילה אני לא שומעת ממך אפילו לא פיפס. אז עכשיו אתה תשב
(מושיבה אותו הוא בהלם מתיישבת על ברכיו) ותספר לי סיפור.
ב: (יוצא מההלם, קולט, עצבני - רותח, דוחף אותה בכוח)
א: (מקניטה) אני אוהבת גבר עם כוח... (מלטפת אותו בלחי) בוא
נעשה אהבה...
ב: אי פעם חשבת שלהיות סתם בשקט כל אחד בענייניו זה גם אהבה מה
כל הזמן צריך רק סקס וסקס וחיבוקים ונשיקות ופרחים ליום ההולדת
אה? אנחנו חייבים להיות אחד בתוך התחת של השני בלי מרחב? אין
לי אפילו חדר משלי. צפוף לי פה בדירה המסריחה הזו שהתעקשת
לשכור כי רצית שלא יהיה לנו מקום לנשום. אני חושב שאם ניתן אחד
לשני קצת מרחב אולי תלמדי לאהוב את זה.
א: ואולי אתה תלמד לאהוב אותי
ב: אנחנו משחקים משיכה בחבל או מה?
א: אתה מפחד ממשהו
ב: אני מפחד שתעזבי אותי, אני מפחד שאני אוהב אותך יותר מדי,
את מבינה, מה יהיה כשתעזבי אותי, אני כבר תלוי בך יותר ממה שאי
פעם חשבתי שאפשרי, ואת לא עוזרת במיוחד את הופכת להיות תלויה
בי ועוד מבקשת חיבוק, נמרחת עלי ללא סוף.
א: כך אני מתוכנתת למצוא את הריק בתוכי ולנסות למלא אותו. אני
לא יודעת איך לשנות את זה.  (מלטפת אותו בחוזקה בכול
הגוף,נשכבת עליו הוא נבהל, ונגעל) ילד שלי, מתוק שלי...
ב: (קוטע אותה) אין לי סבלנות לכול זה, (זורק אותה מעליו) זה
כבר יותר מדי באמת (פרקטי) אני חייב ללכת לעבודה.
א: אין לך סבלנות, אידיוט.
ב: (מתחיל ללכת) את ידעת מי אני עוד לפני שהיינו ביחד ומשום מה
את מנסה לשנות אותי. אוקי אני מקבל את זה כי אני אוהב אותך...
אבל הפעם עברת את הגבול שלי. (עוצר ומסתכל עליה) (בטון מרוחק)
יאללה בי  
א: לא אל תלך, אל תעזוב אותי, זה חור ללא מוצא, זה חור ללא
מוצא. אני חייבת אותך, אותך.
ב: אני צריך סגריה.
א: אתה עדיין אוהב אותי?
ב: (בפחד) אוהב. (יוצא)
א: (קוראת אחריו) נגמרה הנענע.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
Without Bama
hadasha, life
would be Nasty,
Brutish &
Short!






Thomas Hobbes,
philosopher
bemiluim.


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/2/06 13:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גפן שובל

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה