טיפות הגשם גלשו בעצבנות על חלון המכונית הנוסעת במהירות בכביש
החוף. הכביש עצמו היה כמעט ריק בשעת ליל מאוחרת או בוקר מוקדמת
מעולם לא יחס להבדל זה משמעות. במכונית ישבו הוא ותרמיל קטן
שהספיק לארוז לפני שיצא בחופזה . בתרמיל הכחול נחו שתי חולצות
חמות שזרק פנימה, תפוז ובקבוק מים. הגשם חקר כל פינת מכונית
בדפיקות קצובות. מפעם לפעם ברק האיר את השמיים ובחושך ששרר
בחללה הפנימי של המכונית נגלו פניו החיוורות. אחרי הברק הגיע
הרעם שהקפיץ אותו בכל פעם מחדש והעיר אותו שוב ושוב מחלום .
בכי קצר ושוב מבט מרחף בסימוני הכביש שזהרו לאור פנסי המכונית
וירדו ונגמעו בשקיקה על ידי גלגלי מכוניתו.

השמש עלתה וקרעה את הלילה באור אוורירי. הגשם כמו בהזמנה פסק.
ברדיו השמיעו שירים של בוקר ודמעה עגולה ומלוחה פילסה את דרכה
בין זיפיו השחורים שסירב לגלח. כביש התערבב עם שמיים ובמערבולת
הדמעות ביעניו נזלו שולי הדרכים והתחלפו במקומם. הוא מחה את
הדמעות וניקה את עיניו בידיעה ברורה שהן הולכות להתמלא מחדש.
ענן ענקי החל דולק אל עברה של השמש כמסרב להאמין שתם לו הלילה
ובניסיונות כושלים ניסה למנוע מאור השמש מלהגיע אל כביש החוף
הרטוב.
אל מול עיניו, מערבולת כביש, בתים, חולות ופנסי משאית.

בנשימה בהולה היא נפלה אל העירות ופקחה את עיניה מבוהלת ורועדת
כולה. הרגשת הנפילה עוד ריחפה בכל איבריה ושריריה היו דרוכים
כמוכנים לבלום את גופה על מדרכת הבטון. היא גיששה את דרכה בבית
האפלולי אל עבר המטבח שהיה מואר מעט מחלון פתוח. המים בכוס
נגמעו בצימאון וטיפה אחד איבדה את דרכה אל הפה ונזלה כמו דם חם
על רגל קרה לאורך הצוואר.
בדרך חזרה חשבה על מה שארע לפני שעות מספר, על איך שסירבה
להניח לו לישון אצלה ואיך והיא מחזיקה אותו ככה כבר חודשיים.
חודשיים שכל לילה הוא חוזר בלילה אל ביתו חודשיים שאותו חלום
חוזר.
מזל שזה רק חלום....