[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אביב דותן
/
שריון

"זה מה שאני מחפש!", הוא צעק בשמחה: "בדיוק זה". הוא הצביע על
הצב שישב בפינה של הכלוב, בפינה של החדר, הרחק מכל הצבים
האחרים. "אתה בטוח?", שאל המוכר בפליאה. "דווקא אותו?... אם
כבר אתה בוחר לך בחירה מוזרה שכזאת, ובאופן לא שגרתי בוחר בצב
כחיית מחמד אז לפחות תיקח לך אחד אחר", המוכר אמר בזלזול: "הוא
כבר שנים מתבודד", הוא הוסיף בזמן שהתחיל להתרחק מהכלוב,
"לפעמים עוברים ימים שלמים שהוא לא יוצא מהשריון שלו" המוכר
כבר כמעט היה בחלק השני של החנות ליד כלוב הציפורים כשסער הרים
את קולו:"אני חושב שהייתי מספיק ברור, אני רוצה אותו" המוכר
משך בכתפיו ועשה את דרכו לכיוון הכלוב, "בסדר חבוב, אם זאת
הבחירה שלך אז אני אתן לך אותו, אבל זה לא יהיה קל, אני מזהיר
אותך..."
סער חייך, לא היה אכפת לו, הדבר היחיד שהוא יכל לחשוב עליו זה
שיש לו עכשיו חבר חדש, ועוד אחד ביישן.
הוא יצא מהחנות, אוחז בקופסה הצבעונית שנתן לו המוכר וכל הזמן
הציץ בה לוודא שהצב עדיין בפנים, ולא ברח במקרה או נשכח מאחור.
הוא נכנס הביתה בשמחה והניח את הקופסה על השולחן, ופתח אותה
באיטיות. הצב היה סגור בתוך השריון, בדיוק כמו שהמוכר אמר
לו...
"הוא בטח מפחד", סער חשב לעצמו: "בסוף הוא יסמוך עליי, והוא
יוציא את הראש החוצה", סער ניגש אל הרדיו שלו והעביר ל-91.3,
"מוזיקה קלאסית בטח תרגיע אותו, אולי הוא יבין שאני לא כזה
מפחיד"
עבר שבוע, והצב עדיין לא הוציא את ראשו מהשריון, אבל סער לא
איבד את הסבלנות, הוא שם לו יום יום חסה טרייה בקופסה, וניקה
לו את השריון, הוא אפילו היה מקריא לו סיפורי לילה טוב, "למרות
שאתה גם ככה תמיד ישן", אמר סער בחיוך.
"אני לא מבינה למה אתה משקיע בו כ"כ הרבה זמן", אמא של סער
אמרה בטון אימהי: "הוא כ"כ טיפש, והוא בכלל לא מראה את הפרצוף
שלו, כזה פחדן. היית כבר קונה כלב, אפילו גור חתולים היה יותר
טוב מזה!", "הוא מפחד אמא!", סער הרים את קולו: "הוא לא רגיל
לאנשים! את לא יודעת מה הוא עבר בחיים", אמא של סער משכה
בכתפיה: "אני עדיין חושבת שאתה מבזבז את הזמן". אבל סער לא
ויתר, למרות הכל.
שבועיים לאחר מכן הצב הוציא את ראש מהשריון בפעם הראשונה. סער
התרגש: "את רואה אמא? אמרתי לך שבסוף הוא יצא!", סער הרגיש כל
כך גאה שהוא הצליח לגרום לצב לסמוך עליו, ולהוציא את הראש
מהשריון. "אתה לא תתחרט על זה", הוא אמר: "אני מבטיח!"
עוד שבועיים חלפו להם, וסער חזר באחד מן הימים מבית ספר עצבני,
אחרי שרב עם החבר הכי טוב שלו, הוא נכנס הביתה וטרק אחריו את
הדלת. הוא התיישב על המיטה והצב ששכב על הכרית שלו בהה בו. "על
מה אתה מסתכל?!", סער צעק: "כן אני עצבני! אז מה?", הצב המשיך
לבהות. "תפסיק!!!", סער המשיך לצעוק. הצב התקרב אליו והתיישב
לידו: "זוז ממני!!!", סער התנפל עליו, "לא עכשיו!", אבל הצב לא
ויתר, "די!!!", סער צעק בזמן שתפס את הצב וזרק אותו על הרצפה.
הצב התרסק והשריון היפה והמטופח, שסער השקיע בו במשך כל כך
הרבה זמן נסדק. סער נעצר והתחיל לבכות. למעשה אפילו היה נדמה
לו שראה דמעה בעיניו של הצב בזמן שההוא נכנס לאט לאט לתוך
השריון חזרה... "לא! לא! תחזור! אני מצטער באמת!", הדמעות של
סער לא הפסיקו לרדת הוא ירד לרצפה והתחיל ללטף את הצב, את
השריון הסדוק שלו, והמשיך ליבב: "אני מצטער תסלח לי, אני לא
התכוונתי לפגוע בך!" אבל הצב לא יצא חזרה, הוא נשאר בפנים, ולא
משנה כמה סער ליטף את השריון שלו, הסדק המשיך להיות בולט
ומכוער. וסער נשאר לשבת על אותה רצפה, והמשיך להזיל את
דמעותיו, שחדרו אל תוך הסדק בשריונו של הצב. נדמה היה שדמעותיו
של סער יכלו למלא אוקיינוס שלם, אך אותו סדק נשאר ריק וחלול.


7.2.06







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אין לכם את זה.
פשוט אין.
זה רדוד, זה
שיטחי וזה לא
מעניין.


ילד שחי בהכחשה
תמידית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/3/06 10:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אביב דותן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה