אסטריד שמרלינג / צפרירי חורף |
אם כי עתה נפשך דוויה.
שמחה עולה, בראותי את צחוקך הצח מתנוסס
כאילו מקווה למשוך אחריו את חיוכך.
איה הילדה הענוגה עם החיוך הצחור שנישא אל
אויר העולם. ככלניות הממהרות להפריח בנו את קסמן?
איה?
מה אומר ועוד אוסיף מילה? נערים גידלת ורוממת, ועתה?
מוקדש למישהי מאוד מיוחדת שעזרה לי ברמות שהיא לא יכולה לתאר
לעצמה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|