-

מה תאמר אם בכף ידי
אשא ציפור שיר נרעדת
ואאגרף אצבעותיי באחת?

כזו היא שתיקתך הכנועה,
רק רחשי הסדק הנבקע נשמעים מבעד זגוגיות עיניך.
נשמתך כמהה למלל ולפלל ואתה סוגרה,
עוטף בטלאיי כאב קטנים
ומאגרף ידיך אל חזך העייף;
נותר דומם.

הו איש יקר,
שלח דאבונך אל מעמקים,
תן לשירתך לפרוש כנף.
שוב אל חיקי אשר יאהב
כל אשר הינך

באשר הינך.

צר לי שאין אפשרות לנקד את השיר, זה היה תורם כאן

                          10.2.06