אני רואה אותו לפעמים
הוא נפוג בין הצללים
כמו הירח לתוך העננים
שוב מופיע ואז נעלם
ללא רמזים
אני רואה אותו בלילה
כשראשי מסוחרר ממחשבה
ובליבי מתרוצצת תקווא אחרונה
שאולי זה הוא,
מי שיראה אותי כשונה
אני רואה אותו בדימיוני
אך הוא נראה כה אמיתי
עבור מי שלא קיים
ואני מבחינה בו
ויודעת שהוא מרגיש אותי גם
אני רואה את עיניו מנצנצות
מביט כה ישר לתוך עיניי
חושף אלפי סודות במבט שקט
אך עם זאת סוער וחד
עם משמעות שאני לא יכולה לשאת
הוא בא והולך
כמו הרוח,
מנחם עם ליטוף זהיר
קריצת עין,
אולי חיוך מהיר
מוטיר רק חושך מאחוריו,
רק חושך ותהיות
ואולי בפעם הבאה,
הכל יהיה כמו שזה אמור להיות. |
