הם תופסים אותך ברגע שאתה הכי לא מוכן. בזמן שאתה עוסק בבטלה
גמורה כמו הסתכלות על החיבורים המונוטוניים של אבני המדרכת, או
צבעם המלוכלך באחר צהריים רגיל ומדכדך זה. הם יפתיעו אותך עם
חיוך שלאו דווקא מככב בפרסומות למשחת השניים "קולגייט", אבל
עושה לך טוב יותר בלב מאלפי חיוכים אסתטיים הניבטים אליך
בהתלהבות אין קץ מבעד לפוסטרים המהוהים. הם יזרקו בדיחת קרש
שעבר זמנה ושמרוב שהפכה לקלישאה, שכחו הם בעצמם מה היה בה
בדיוק שהצחיק. הטוענים יחסי חברות אמיצה אתך, אף יטפחו על גבך
בעודם מסננים איזה פתגם עתיק מעודד או עצת חיים מועילה. אם
בעייתך קשורה לבנות/בני המין השני - הגעת למקום הנכון. הם
יצטרפו למחול ה"ברכות" המתלהם שיורעף בשעתיים הקרובות על
נציג/ת מחנה האויב כאילו היית בנם/בתם הביולוגי/ת לכל דבר. גם
מפני מוסדות רשמיים לא יחסכו שבטם. למרבה האירוניה, הם ידאגו
לטפטף באוזנך את המנטרה ש"עליך לסמוך על עצמך, ועל עצמך בלבד!"
זאת למרות שעצם קיומם מוכיח את ההפך בעליל. ולפני שאתה שואל...
לא, הם לא מכירים אותך, לא ראו אותך לפני כן בחיים, לא ידוע
להם שמך הפרטי, מקום מגוריך או מספר תעודת הזהות שלך. הם שם
כי... הם פשוט שם. עברו בסביבה לאיזו פעולה יומיומית שגרתית
כמו לקחת את הילדה מהגן או להוריד את הזבל כי האישה לחצה.
העזרה הנפשית שזה עתה הגישו לך היא בחינם.
ומעל לכל, הם יוכיחו לך פעם אחר פעם בעקשנות בלתי מוסברת, נסית
ממש... שיש מישהו שם למעלה שחושב ומשגיח עליך...
הוא עושה זאת על ידי מלאכים.
מלאכים של מטה.


קטע הלל לטוב לב האדם.
ברגשי אהבה גדולה ותודה עמוקה למלכה -
את יודעת שאת המלאך האישי שלי