ענת פיזוב / הקלה |
לקלל אותך בלילות
לבכות על מר גורלי שנכוותי
ועל כל מה שיכולנו להיות
כל כך קל לחלוף מולך בלי שתראה
בלי שעיניים יפגשו, בלי גיחוך נבוך
סתום, המתפרץ ממני
כשכבר לא נותר לי דבר לומר
כל כך קל לשכוח איך כאב לי
כמה רע היה לי,
כמה רציתי שתסבול כמוני
שתכה על חטא שאולי כלל לא התרחש
כמה קל לדעת
להרגיש, להפנים
שאת כל מה שהסכמתי מרצוני לתת לך
עוד אזכה לתת לאחרים
כמה הוקל לי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|