דניאלה נטר / דיוק |
ובסוף הלילה הזה, הגיע האור לחלון,
מגיחה מהמיטה למקלחת.
שטף מים נופל עליי לוהט ומכאיב
מסיר את עקבותיך שבגופי
מוחה אותך ממני.
שאריותינו זורמות לביוב, אל ים,
לתוך מים גדולים.
עכשיו אני עירומה ממך בתא זכוכית
אתה ובגדייך מהעבר השני
ים סוף בינינו, ואין חוצה.
אתה אומר משפט, כמענה מעוכב לשאלה
ששאלתי בזמן אחר, וזה היה הרגע
בו תמה אהבתי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|