דצמבר 2005
והיו לבשר אחד...
גופך נמרח על מיטתה
של אחרת.
נושאת את שם קצף הגלים
לא תדע כמה רקוב אתה בפנים.
מנחם אותך?
לב האבן מדמם גם שם?
האהבה צורחת בשמי???
שמישהו יעיר אותי.
היו לבשר אחד,
נשמה אבודה במעמד
קדוש,
לא הצום, לא הבכי,
לא התחינות,
פתחו שערי שמים.
טבעות מקוללות חורכות
אצבעותי...
זועקת לאלוהים,
די!
הושיע אותי משאול תחתיות,
מזכרונות,
חלומות בוסר,
אשליות מרות,
לא אירע רע,
צועדת בגבורה,
שים קץ לשבועה הקדושה,
החזירני לצלע
בודדה.
מתחננת לשכוח,
רוצה לסלוח לשמוח,
ליבי הומה,
נפשי בוערת,
ראשי מורם.
היינו פעם, ולו פעם בשר אחד? |
